לכו מאחורי הקלעים עם קולבי קאילה וכריסטינה פרי

קולבי קאילאט וכריסטינה פרי לא בהכרח נראות דומה לשום דבר - האחת בלונדינית קליפורנית מבעבעת, השנייה ברונטית מהורהרת בחוף המזרחי עם שרוולים מרופטים - אבל לאחרונה הן מרגישות כמו אחיות. "אנחנו בעצם אותו אדם", אומרת Caillat מפרי, שאיתה היא מובילה את סיבוב ההופעות הטוב ביותר של הקיץ: ערב בנות, גם בנים יכולים לבוא. עם 27 הופעות ב-18 מדינות, לשני הזמרים והיוצרים יש מספיק זמן להכיר. וגם אותם הכרנו די טוב, אחרי שנכנסנו לזמן איכות איתם מאחורי הקלעים ועליהם אוטובוסים בהתאמה לפני המופע האחרון שלהם ברציף 97 בניו יורק. הנה קטע מהשיחה שלהם עם בסטייל:

אז מי מכם החליט לקרוא לסיור ערב בנות, גם בנים יכולים לבוא?
פרי: זה היה מאמץ משותף. כשהחלטנו לראשונה לצאת לסיור, הלכתי לבית שלה [של קאילאט], והלכנו הלוך ושוב על כמה רעיונות עד שהובסנו. ואז אמרתי, "זה כמו בילוי של בנות." וקולבי אמר, "אבל גם בנים יכולים לבוא." זה אמור להיות קצת חצוף, אבל זה נכון.

Caillat: אף פעם אין לנו מספיק מעריצים בנים, אז הם בהחלט יכולים להגיע גם.

פרי: לא רצינו להוציא אותם מהכלל!

איך זה לעמוד בראש אותה תוכנית?
Caillat: זה מעולה. יש לנו המון דברים משותפים: האוכל שאנחנו אוכלים, האימונים שאנחנו עושים, האנשים שאיתם אנחנו מבלים, המוזיקה שאנחנו מאזינים לה, המכוניות שבהן אנחנו נוסעים - אפילו היו לנו אותם תכשיטים על אותן אצבעות בדיוק פַּעַם.

פרי: אנחנו ממשיכים להבין שאנחנו אולי אותו אדם.

האם יש לכם טקסים משותפים לפני המופע?
Caillat: עוד לא קיבלנו הזדמנות להתחמם יחד, אבל לפני שאני עולה לבמה, אני והלהקה וכמה מהצוות שמאחורי הקלעים מתכנסים ונכנסים עם הידיים שלנו. אנחנו ממציאים משהו כל ערב להגיד וזה בדרך כלל משהו מצחיק ואקראי.

פרי: אני עושה כמה דברים שונים. זה קצת יוצא משליטה כרגע. חצי שעה לפני ההופעה, הלהקה ואני נקשיב לחמישה שירים, ונערוך מסיבת ריקודי תופים, וכשהשירים האלה יסתיימו, אנחנו עומדים בתנוחת סופרמן - ראיתי הרצאה ב-TED פעם שאמרה שזה משדר ביטחון עצמי - אז אנחנו עומדים שם ונושמים תרגילים. ואז אנחנו מכניסים את ידינו פנימה, צועקים את שם העיר, ואני מסתובב ומחבק את כולם. אני מאוד מאמין באמונות טפלות, אז אם אני לא אסתובב ואחבק את כולם באותו סדר, אני מרגיש שתהיה לי הופעה גרועה.

מה הדבר הראשון שאתה עושה כשאתה יוצא מהבמה?
Caillat: החלף את המלתחה המיוזעת שלי. ואז אני לובשת את הפיג'מה הנוחה שלי ומוריד את האיפור מיד.

פרי: אני והלהקה מתקררים ביחד ומדברים על ההופעה - הדברים הרעים והטובים שקרו. ואז אנחנו שוטפים את הפנים שלנו. יש גם גוואקמולי מעורב.

בואו נדבר על בגדים. איך התחפושות שלך לסיור הזה?
פרי: אני אוהב את הרעיון של להיות בובה לבמה. אני חושבת שאני לאט לאט הופכת לנסיכת דיסני. יש לי תחפושת שחורה ותחפושת לבנה, שניהם עוצבו על ידי הסטייליסט שלי, אריק רודי. אנחנו מתחלפים מי פותח ומי סוגר את ההצגה, אז כשאני פותח, אני לובש שחור, וכשאני סוגר, אני לובש לבן. החלק העליון הוא בגד גוף עם פאייטים, ומעליו מונחת חצאית פאייטים. ואז יש לי חולה ואנס מסונוורים באבני חן.

Caillat: אני לובשת חצאית שחורה ארוכה בגזרה גבוהה וחולצת כתום דם. בסיבוב ההופעות האחרון שלי, לבשתי מכנסיים קצרים, אבל הפעם רציתי יותר זרימה - לא רציתי להתעסק. בסופו של דבר, אם אתה לא מרגיש בנוח עם מה שאתה נמצא בו, זה לא נראה לך טוב בכל מקרה.

מה דעתך על שגרת האיפור שלך?
פרי: עין קצת מעושנת, כבדה על האייליינר, וסופר נוצצת ומנצנצת. אם יש ג'מבוטרון או לא, זה איך אנחנו מחליטים כמה נצנצים אנחנו הולכים לעשות.

Caillat: אני שומר את זה די בסיסי. אני לובש הרבה אסנטואלים חשופים עכשיו.

מי יהיה שיתוף הפעולה החלומי שלך?
Caillat: כריס מרטין, ללא ספק.

פרי: כריס מרטין יהיה מדהים.

מה היה ההופעה הראשונה שלך אי פעם?
פרי: 'N Sync. הייתי בן 13, וזה היה הקונצרט הראשון שאי פעם הלכתי אליו לבד עם החברים שלי.

Caillat: הופעה של Fleetwood Mac הורי לקחו אותי אליו בבול הוליווד. גדלנו והקשבנו להם, כי אבא שלי היה שותף להפקה של שניים מהאלבומים הקודמים שלהם.

האם שניכם תמיד רציתם להיות זמרים-יוצרים?
פרי: אני שר מאז שהייתי בן 3, אבל תמיד פחדתי לשיר את השירים שלי מול אנשים. הייתי נערה מתבגרת כזו - כתבתי כדי שארגיש טוב יותר. אחרי שהתחלתי לאט לאט להראות לאנשים את המוזיקה שלי והייתה להם תגובה רגשית למה שכתבתי, חשבתי שאתחיל להוציא את השירים שלי לעולם, אבל אף פעם לא חשבתי שאהיה זה ששרה אוֹתָם. יש לי פחד במה נורא. אני עדיין.

Caillat: רציתי להיות זמר מאז שהייתי ממש צעיר. כשהייתי בן 11, שרתי במופע הכישרונות של בית הספר שלי. לא ידעתי שאני רוצה לכתוב עד קצת מאוחר יותר. ההורים שלי דיברו עליי ואמרו שאני צריך ללוות את השירים במשהו שאני כותב. הם נתנו לי את הכלים לקחת את זה לשלב הבא.

ראיון זה עבר עריכה ותמצית.

סרטון קשור: קולבי קאילט חושב שלעשות פוני זה יותר מדי עבודה