לפני כחודש החלקתי דיסק בלסת. האם נפלתי? האם מבחינה היסטורית יש לי בעיות הקשורות ללסת? לא ולא. אני לחוצה. בדיוק כמו כולם על הפלנטה - רק הלחץ שלי התבטא בהחלקת דיסק.
"הורד Headspace." "תנשום עמוק." "צא לחופשה!" אלו היו ההצעות שהרופא שלי נתן לי. בדוק, בדוק(-יש), ולא יכול בדיוק לבדוק את האחרון בכל פעם שהשרירים שלי מתכווצים. גדול. תודה, דוקטור.
אז כשצץ מייל מהאנשים האדיבים ב-Athleta שהכריז על השקת הקמפיין החדש של המותג "הרשאה להשהות", העניין שלי עורר. בעיקר כי פעם אחת הרגשתי שמישהו הבין: כן, אתלטה, אני לַעֲשׂוֹת מרגיש שאני צריך רשות לעצור. אני לא מרגיש שזה משהו שאני יכול פשוט... לעשות (בכל פעם שהאייפון שלי שואל אותי אם "נשמתי עמוק" לאחרונה).
לחיים שלי, ובוודאי חייהן של הנשים שאני עובד איתן, אין מתג הפעלה/כיבוי שמתהפך כשאני עוזב את המשרד. ואני לא חושב שאני בהכרח אפילו רוצה האיזון המבוקש בין עבודה לחיים; אני רוצה שילוב בריא של השניים. אבל זה קל יותר לומר מאשר לעשות.
קמפיין "הרשאה להשהות" של אתלטה צמח מתוך הרצון של החברה לטפח מקום למיינדפולנס. הם השיקו קטגוריה חדשה של בגדים, Restore, שעוצבו באופן בר-קיימא עם הכותנה הרכה ביותר. ובתחילת החודש הם שיתפו פעולה עם
נתק מדיטציה לספק מדיטציות מודרכות בחינם לעובדים ולקונים בכל חנות Athelta בארץ. כן. כל 133 החנויות. תודה לך, אתלטה!"במשך שנים אנחנו מייצרים מוצרים כדי לעזור לנשים לעלות מדרגה ולהזיע", אמרה לי בטלפון מנהלת המנהלת של אתלטה, אנדריאה מלארד. "מה שהתחלנו להבין במהלך השנים האחרונות הוא שחלק מטיפול בעצמך הוא לדאוג לנפש שלך. זה היין והיאנג הקלאסי הזה. נשים, במיוחד, מרגישות שהן חייבות ללכת, ללכת, ללכת! יש עלינו יותר ויותר לחץ להופיע ולספק, לא רק בבית אלא בעבודה. התחלנו להבין שאנחנו צריכים לתת לנשים רשות לעצור, מילולית ופיגורטיבית, וזה חלק קריטי בטיפול שלהן כמו להתאמן כל יום או לאכול נכון".
קשורים: המדריך של סלינה גומז לטיפול עצמי
נשמע לי טוב. מקפיד לנהל את החרדה שלי צריך חשובה לי לא פחות מכניסה לכושר לאינסטגרם של ביקיני סוף השבוע של יום העבודה. אבל האם עבודה של כמה הפסקות קצרות לתוך היום שלי באמת תעשה משהו?
"אני יכול לדבר רק באופן אישי," אמר לי מלארד, "אבל זה היה די מהפך. זה באמת שינה איך אני מופיע בעבודה, איך אני מופיע בבית... לפני שזה היה דבר רע, כמו, 'אוי, אני מצטער, אני צריך הפסקה!' אבל, זה קריטי לחלוטין שאעצור כדי שאוכל להיות במיטבי. זה לא כישלון לעצור. זה קריטי".
מבחינתי נותרה השאלה: האם אפשר לנהל את הרצון להופיע ברמה גבוהה ו לדאוג לעצמך בו זמנית?
"הרעיון שביצוע פירושו להתאבד או לישון מתחת לשולחן הוא ביסודו כינוי שגוי", אמר לי מלארד. "לא נשאר לי מה לתת נפשית אחרי שבע או שמונה שעות. כל דבר מעבר לכך יפיק עבודה גרועה ובסופו של דבר יהיה רע לעסק שלנו".
...או לגרום להחלקת דיסק בלסת?
אז האם אתלטה היא המקום הטוב ביותר באמריקה לעבוד בו בנוסף לנעלי החותלות הנוחות ביותר? זה נשמע לי די אוטופי. כמובן, אפילו במשרדים הכי בריאותיים, השילוב בין העבודה לחיים מלווה בסיבוכים.
וידאו: הביטחון המדבק של אשלי גרהם
"לאחרונה חגגנו את ההשקה של Restore, והרבה אנשים היו עסוקים בדברים אחרים ולא התכוונו לעצור כדי לבוא לטוסט ולשתות קאפקייקס ולחגוג. זה היה אירוני! אפילו אני נאלצתי לומר: אנחנו חייבים להפסיק! כל העניין של זה הוא לתת רשות להשהות. אתה צריך להישאר על זה כל הזמן, במיוחד אם אתה מנהיג. מה שאנחנו עושים ב-Athleta זה רק לומר, 'אכפת לי ממך כאדם שלם'. האמת האמיתית היא שעבודה היא לא זֶה חָשׁוּב. זה לא יותר חשוב מהבריאות שלך. זה לא יותר חשוב מהאושר שלך. זה לא יותר חשוב מהשפיות שלך".
היא המשיכה, "בשבילי זה עסק חכם. אני רוצה שחקנים מובילים, אנשים שיכולים להביא את מלוא האני שלהם, לכבד את האנושיות שלהם ולעשות עבודה מדהימה. מניסיוני, זה מה שבאמת עובד".