עם אמצעי אבטחה בולטים יותר לרוחב פריז בעונת האופנה הזו, ואורחים שנחשפו לסריקות שרביט לפני כל הופעה, זה היה מאתגר לפעמים לשמור על שלוות הנפש.
אני מודה, לא הייתי החביב ביותר לעמיתים מסוימים שמשתמשים בכניסות למקום ובגרם מדרגות כשטח המשרד האישי שלהם, ומחנות אותו בפתח כדי לבדוק את הלייקים שלהם באינסטגרם. מעצבים נאלצו להתאמץ קצת יותר כדי למנוע מכולם להתמוטט על מחסומי משטרה ובדיקות זהות.
אבל כשהם מסתדרים, כמו ריקרדו טישי עשה בהופעה שלו בג'יבנשי ביום ראשון בערב, נשלים עם כמעט כל דבר. היה קריר בתערוכה, שהתקיימה בחוץ בגן הבוטני של פריז, והאירוע המרכזי התחיל באיחור של כמעט שעה, אבל כולם התעטפו בשמיכות של רצים נייר כסף ויש אנשים שאפילו עיצבנו אותן כמו קשתות קוטור או פנטזיות חצאיות. והקולקציה התמלאה בבגדים לבישים עם מוטיב מינרלי קליל ופסים מפגרים שנראו הרבה יותר רגועים ושמחים מג'יבנשי בזמן האחרון.
סטלה מקרטניהקולקציה של עצמה הייתה די מהנה ביום שני בבוקר, עם האיזון הנכון בין בגדי יום נהדרים (חולצות חאקי ואולטרה-זמש חצאיות ושמלות חתוכים בצורה מסודרת מספיק כדי להיחשב כקז'ואל לבוש) והדפסים בהשראת גלישה על בגדי גוף ובגדי ים שהיו מאוד מאוד רְחוֹב. ההודעות אמרו "תודה בנות", "ללא פרווה" ו"ללא עור", כך שהן גם היו בקנה אחד עם האתוס של מקרטני בעודן קצת פאנקיות. זוג עקבים מעובדים בשחור-לבן דמקה, כמו זוג ואנס יוקרתי, סיכמו פחות או יותר את הרוח הזו של ההופעה, שהסתיים בריקוד כוריאוגרפי בין מחנות של דוגמניות שחזרו בסערה למסלול בריקוד מקסים בהשראת איים.
קרדיט: Estro/Getty (2)
קשורים: סלין מעוררת השראה עם תחכום, בעוד בלנסיאגה משקמת אנטי-אופנה בפריז
זה (והקרדשיאן קאפרס של היום) די שלט בפיד האינסטגרם של כולם בשעה הבאה, אשר היה בחלקו תוצאה של מהלך חכם של המעצבת שנאלצה לצמצם את הקהל שלה במידה ניכרת עונה. זה היה בגלל דאגות ביטחוניות של קהל כה גדול שבדרך כלל משתתף במופעים שלה בבית האופרה המעוטר פאלה גרנייה. אז היא נאלצה לעשות שיר קטן ולרקוד. "היה לנו קהל קטן יותר אז רצינו שזה יתקרב עם חיבור רגשי", אמר מקרטני מיד לאחר מכן את התוכנית וציינה שהיא החליטה להוסיף את השגרה המדויקת אמנם כדי להדגיש את האופטימיות של אוסף. והיא אמרה, "כי אני אדם משוגע."
"התאמנו שעתיים אתמול בלילה כאן באופרה", אמרה. "הרגשנו כמו ילדים קטנים!"
קרדיט: פטריק קובריק / AFP
קולקציית סוניה ריקיאל נפתחה במחווה הולמת למייסד הלייבל, שמת באוגוסט. הדוגמניות יצאו החוצה בסוודרים שחורים, כל אחד עם אות, תוך איות של Rykiel Forever כקבוצה. וזה הסתיים עם מקלחת של לוחות כסף כמו קונפטי, מה שגרם לזה להרגיש כמו חגיגה. כך גם הקולקציה של ז'ולי דה ליבראן, שהראתה מידה נועזת של חוסר כבוד עם טוניקות גדולות ומכנסיות רחבות רגליים מבדים יקרים שנגרסו לאורך המכפלות. אהבתי גם את מראות הטלאים, שהיו טרנד כפרי מפתיע כאן בפריז, שנראה בצורה הרופפת ביותר ב-Loewe, שם הטלאים היו כמעט נוודים על שמלת אוהל, וכן במעודן ביותר בהרמס, שם שמלה אלגנטית של ריבועים שחורים ופחם חופפים וחצאית גמל שהראתה פאנלים עדינים של דפוס מואר לאורך הצדדים היו המופע זוכים.
קרדיט: פסקל לה סגרטן/גטי