אני חושב שהאחריות של התקשורת היא לרדת לעומקם של הדברים - להגיע לאמת. לספר את הסיפורים הנכונים מעולם לא היה חשוב יותר, וההשפעה של עיתונאים מעולם לא הייתה גדולה יותר. עלינו להיות אחראיים, ועלינו לכבד את הסטנדרטים העיתונאיים של ארגוני החדשות שלנו. אני חושש שבמקום לגשת למשימה הזו בזהירות מרבית, חלקם ממהרים לצאת תחילה עם הסיפור השביר. זה חיוני שהתקשורת תהיה מפוכחת ומכוונת בכל מה שהיא עושה, וזה משהו שכולנו צריכים לשמור בראש. זו תקופה מאוד מסובכת שדורשת הרבה יותר פיכחון והתחשבות.
בעוד שהיפר-מפלגתיות היא המקום שבו הגענו לפוליטיקה, זה ממש לא מה שהמדינה רוצה. אנשים מתייגים את עצמם בעלים, נשים, אמהות, אחיות וחברים לפני שהם מתייגים את עצמם דמוקרטים או רפובליקנים. אנשים רק רוצים לחיות את חייהם הטובים ביותר. הם רוצים להיות חופשיים חברתית, בטוחים פיזית ובטוחים כלכלית.
קשורים: שפת הגוף של ברט קוואנו, מפוענחת.
רסיס התקווה שיש לנו הוא שנבחרי ציבור מייצגים את המדינה שלהם יותר מאשר הם כאן כדי לייצג את מפלגתם. ביום שישי האחרון [אחרי השימוע בקוואנו] כששמענו על החקירה, קיבלנו תקווה שזה הולך להתחיל לקרות. עם זאת, השבוע הזה היה מכריע ומבלבל - האם זו הייתה חקירה בשם בלבד? האם מדובר בחקירה ששאלה את כל הגורמים הרלוונטיים? האם הם חקרו דברים מעבר להאשמות על תקיפה מינית.
יש הרבה שטח אפור סביב זה.
ומה שמכביד עליי כל כך הוא שאנחנו מדברים על האזורים האפורים האדירים והמכריעים האלה, אבל השפעה על חייהם של כריסטין פורד, דבי רמירז, ברט קוואנו ומשפחותיהם - ההשפעה אינה אפור. זה שחור ולבן.
כל אדם שנגע בזה הולך וניזוק. אני חושב כל כך הרבה על ד"ר פורד ומשפחתה ועל מה שהם עברו, ואני חושב על ברט קוואנו ומשפחתו ועל מה שהם עברו. ואפילו אלה מאיתנו שמכסים את זה. האחריות של סיקור הסיפור הזה היא גדולה מאוד. אלה האשמות חמורות - המילים האלה, התוויות האלה - הולכים לנסוע עם ד"ר פורד והשופט קוואנו עד סוף חייהם.
הנה החיובי - ואני יודע שקשה למצוא את החיובי. אני זוכר כשטראמפ נבחר. אני זוכר שזה היה אחרי הקלטת Access Hollywood ואחרי שמספר נשים האשימו אותו בהתנהגות בלתי הולמת.
הרבה, הרבה נשים בארץ היו עצובות - מבחינת שוויון וגיוון מגדרי, הרגשתי שאנחנו מתקדמים לאט. אבל אף פעם לא הרגשתי שאנחנו נעים אחורה. דאגתי כשהוא נבחר שאנחנו הולכים לאחור. אבל אני באמת חושב שההפך קרה.
מאז שהנשיא ניצח - והוא נשיא שהואשם במספר דברים לא הולמים - ראינו את לידתה של תנועת Me Too. ראינו נשים עומדות יחד ומוצאות את קולן. נשים וקורבנות רבים מיואשים ברגע זה שהמאשימים של ברט קוואנו לא נשמעו מספיק - אבל תחשבו על העלייה שראתה RAINN בכמות הנשים שהופיעו בשבוע האחרון, או סיפרו להן כַּתָבָה.
ברגע האפל הזה, יש בטנה כסופה. אולי לא כולם בשלטון מקשיבים כמו שאנחנו רוצים שהם יקשיבו, אבל הרבה אנשים אחרים כן.
סטפני רוהל מארחת את "MSNBC Live with Stephanie Ruhle" בשעה 9:00 ET ואת "MSNBC Live with Velshi & Ruhle" בשעה 13:00. ET.