דריקה ונטלי ווילסון קמים מוקדם בבוקר, לפני שהם נכנסים לעבודותיהם במשרה מלאה ואז שורפים את שמן חצות כדי לעזור לפתור את אינספור הנעדרים מקרים של אנשים שפוקדים קהילות שחורות ברחבי ארצות הברית, שלדבריהם התעלמו באופן לא פרופורציונלי הן על ידי רשויות אכיפת החוק והן על ידי התקשורת הלאומית שקעים. "אם אתה רואה משהו לא בסדר, אתה צריך להיות מוכן להמציא פתרון לתקן אותו", אומר דריקה. "אז הפכנו לשינוי".
בני הזוג וילסון היו גיסות כבר כמעט שני עשורים ואפילו לא מתחשבים זה בזה בחותמות. "היא אחותי," אומרת דריקה. אבל הרגע שבו הם הפכו לעמיתים לעבודה נובע ממפגש משפחתי, אחד מני רבים, ב-2004. הם דנו טמיקה יוסטון, אישה בת 24 שנעלמה מעיר הולדתו של דריקה ספרטנבורג, דרום קרוליינה. התקשורת הלאומית לא סיקרה את המקרה. אאוטלטים באותה תקופה היו ממוקדים יתר על המידה לורי האקינג, אישה בסולט לייק סיטי, יוטה שנעלמה. שנה אחרי, נטלי הולוואי הפכה במהירות לשם דבר לאחר שנעלמה בזמן טיול קשישים בארובה.
בהסתכלות מקרוב על מקרים כאלה, האחיות ווילסון גילו שבאמריקה, 40% מהאנשים שנעלמים מדי שנה הם אנשים צבעוניים, בעוד שרק 13% מאוכלוסיית ארה"ב היא אפרו-אמריקאית. מבין הנעדרים שזכו לסיקור תקשורתי ארצי, דריקה ונטלי לא יכלו להיזכר באחד שהיה שחור. בעקבות הימים האחרונים
דריקה, שעבדה באכיפת חוק, הייתה השוטרת האפרו-אמריקאית הראשונה והיחידה בהיסטוריה של משטרת פולס כנסיית וירג'יניה. נטלי עובדת ביחסי ציבור כבר 15 שנה. הם ידעו שביחד הם צוות בעל כישורים ייחודיים להיות השינוי שהם רוצים לראות. "כשקיימנו את הדיון הזה, הכל באמת התכנס, כאילו זה משהו שלא אנחנו הָיָה יָכוֹל לעשות, זה משהו שאנחנו יש לעשות." בשנת 2008, הם השיקו רשמית מלכ"ר המוקדש למטרה: קרן שחורה וחסרה. שורת התיוג שלהם היא "עזרו לנו למצוא אותנו", ומשימתם היא לעזור למשפחות שחורות להחזיר את יקיריהן הביתה, אשר הם עושים זאת על ידי מתן משאבים להגברת החיפושים ולהפצת חינוך חיוני לבטיחות אישית במיעוט קהילות.
קרדיט: באדיבות
המשאבים הדרושים לפתיחת חקירה בתיק נעדר עלולים להיות יקרים באופן בלתי רגיל. מסיבות חיפוש, כלבי משטרה, מזל"טים, צוללנים ואפילו הדפסת פליירים יכולים להיות יקרים - אבל הטקטיקות האלה גם יעילות ביותר. גם סיקור תקשורתי נרחב עוזר מאוד, שכן הוא מעורר תככים ציבוריים שיכולים לייצר טיפים מכריעים, לידים פוטנציאליים ו חקירות סוררות. כאשר התקשורת מפנה את תשומת לבה למקרה, עד כדי כך שקורבן הופך לשם דבר (כמו לאצי פיטרסון, נטלי הולוואי ועכשיו גבי פטיטו), זה מפעיל לחץ על רשויות אכיפת החוק לייצר תשובות. אפשר להשאיר את משפחותיהם של נעדרים שסיפוריהם לא מסופרים בפלטפורמה כה גדולה לנווט לבד בחיפוש כואב ולעיתים עקר. שם נכנסות לתמונה נטלי ודריקה.
"לעתים קרובות כשמשפחות פונים אלינו, אנחנו המוצא האחרון שלהם", אומרת נטלי. "אנחנו פוגשים משפחות בנקודה הגרועה ביותר בחייהן. הן נואשות, הן מחפשות את יקיריהן הנעדרים". ברגע שהאחיות נמצאות בקשר עם משפחה, הדבר הראשון שהן עושות הוא לוודא שהוגש דו"ח נעדר. "לפעמים לא מתייחסים ברצינות לדוח המשטרה", אומרת נטלי. "אז דריקה יחזיק את ידם בעבודה עם רשויות אכיפת החוק. לאחר מכן התיק מועלה למסלקה שלנו ואנחנו משתמשים במדיה החברתית כדי להעביר את הבשורה באופן מיידי".
לאחר מכן, הם מתקשרים לכלי חדשות כדי באמת להפיץ את הבשורה. "מדיה חשובה מאוד מכמה סיבות", מוסיפה נטלי. "אחד, זה מזהיר את הקהילה שמישהו נעדר, והם יכולים לעזור לחפש אותו ולהיות ערניים במהלך היום שלהם, וזה מגדיל את הסיכוי להחלמה. אבל הכי חשוב, זה מוסיף לחץ לרשויות אכיפת החוק להוסיף משאבים לתיק".
דריקה ונטלי שוחחו עם אביו של גיאולוג בן 24 דניאל רובינסון, שנעלם באריזונה בסוף יוני השנה. מכוניתו נמצאה חודש לאחר מכן, התהפכה בגיא כשמפתחותיו, הטלפון והארנק שלו בקרבת מקום. "אביו נסע מדרום קרולינה לאריזונה, לחפש את בנו, כי למען האמת, רשויות אכיפת החוק, הן לא עושות כלום", אומר דריקה. "הוא שכר חוקר פרטי. הוא נאלץ למצות כסף ולהנחות צוותי חיפוש. וזה הרסני".
CNN היה דיוויד רובינסון השני לדון המקרה המסתורי של בנו דניאל והפרטים העכורים שלו, על רקע התפרצות של דאגה לגבי הפערים בסיקור התיקים בעקבות הסיפור של גבי פטיטו. "אני לא חושב שהם עשו מספיק", אמר רובינסון לעוגן כריס קואומו על טיפול הרשויות בתיק של בנו. דניאל רובינסון סוקר רק לאחרונה בחדשות הלאומיות. הוא נעדר כבר שלושה חודשים.
קרדיט: באדיבות
הקרן השחורה והחסרה מספקת משאבים חיוניים למשפחות כאשר רשויות אכיפת החוק לא עשו זאת הוקצו מספיק, או בכלל, עבור הבת, הבן, האח או קרוב המשפחה שהם נואשים מהם למצוא. "זה מאוד יקר למשפחות לחפש את יקיריהן הנעדרים", אומרת נטלי. "אנחנו שומעים כל הזמן, הם מיצו את כל חסכונות החיים שלהם מבלים זמן בנסיעות רק כדי לקבל תשובות".
הקרן מסייעת בכיסוי הוצאות נסיעות ואיחוד מחדש או, במקרה הטראגי של נעדר שנמצא נפטר, הוצאות קבורה. הם עוזרים לעצב ולשלם עבור פליירים וליצור חולצות, כך שצוותי החיפוש יכולים להיות במדים מוכרים. העמותה גם מעניקה סיוע כספי לנסיבות שבהן מעורבים ילדים עם הורים נעדרים הזקוקים לציוד עבורם בית ספר, יסודות בסיסיים, או אפילו בהעסקת חוקר פרטי וצוותי חיפוש, שיכולים להצטבר במהירות לעשרות אלפי דולרים.
קודם פלייר, אחר כך משפחה שהתאחדה
המאמצים של האחיות וילסון, למרות שלפעמים מביאים לתוצאות קורעות לב, אינם נראים לשווא: הם משיגים תוצאות. בשנת 2017, ה מקרה של נערה נעדרת בת 16 בבולטימור פוענח לאחר שנטלי ודריקה היו מעורבים. קרן Black and Missing התחברה עם תחנות מדיה מקומיות וכן שיתפה פליירים עם תמונתו של הנער בפלטפורמות חברתיות. הילדה עזבה את התיכון שלה עם מישהו שהתיידד איתה באינטרנט, ואז החלה לסחור בה באמצעות אפליקציות שיתוף נסיעות. נהג אחד של אובר ראה את תמונתו של המתבגר על עלון ששותף על ידי Black and Missing Foundation ויצר איתם קשר. הם הודיעו מיד ל-FBI. הילדה התאחדה עם משפחתה לאחר שישה ימים קשים.
גם ב-2017, הקרן הצליחה לסייע בחיפוש אחר אם חד הורית שנעלמה בזמן חופשה בניו יורק. גם היא הוחזקה בניגוד לרצונה ונסחרה באוגוסט. עד נובמבר, דריקה ונטלי סייעו באיתור האישה, ארגנו את נסיעתה הביתה לווירג'יניה ועזרו לאבטח את הטיפול בה. PTSD שלאחר מכן.
קרדיט: באדיבות
לפני המגיפה, הקרן גייסה כסף עם ריצה שנתית של 5K, שאותה הם מקווים לארח שוב בימים שלאחר ה-COVID שיבואו. הם תמיד קיבלו תרומות דרך האתר שלהם וימשיכו לעשות זאת, וכרגע הם מחפשים להוסיף כותב מענקים לצוות שלהם בתקווה להשיג כספים נוספים באמצעות מענקים ממשלתיים וקרן.
עבודתן של האחיות ווילסון רחוקה מלהיות גמורה. הנשים, שהן נשים, אמהות, ועדיין עובדות במשרה מלאה - דריקה נמצאת כעת בביטחון הציבור עבור ממשלת DC ונטלי עדיין עוסקת ביחסי ציבור - קרדיט למשפחות התומכות שלהן שעזרו להן להקדיש כל כך הרבה להן גורם. "אנחנו מבלים כל כך הרבה זמן בעזרה למשפחות האלה", אומר דריקה. "והמשפחות שלנו צריכות להקריב כדי להיות מסוגלים להצטרף אלינו לתנועה הזו, בכך שאנו מאפשרים לנו להשאיל את עצמנו למשפחות אלו שנמצאות בנקודת השפל שלהם, כדי לעשות את ההבדל".
"עלינו להמשיך להילחם למען הקבוצה חסרת הקול הזו".
בכמעט 14 השנים שחלפו מאז פעלה קרן Black and Missing Foundation, העמותה עשתה צעדים גדולים. הם עברו מהלומות על דלתות כדי לקבל סיקור חדשותי ליצירת שותפויות תקשורתיות שעזרו להחזיר נעדרים הביתה. בנובמבר, יש להם סדרת דוקו שתגיע ל-HBO, שחור וחסר, שנטלי ודריקה מייצרות כיום כדי להדגיש מקרים חשובים ולהביא אותם לפלטפורמה עם טווח רחוק והשפעה מסיבית.
הקרן נמצאת כעת במרילנד, אך האחיות והצוות שלהן עובדים מרחוק לעת עתה. הם מקווים לפתוח משרדי לוויין בערים שבהן השחורים הם בעלי הסיכוי הגבוה ביותר שידווחו כנעדרים: לוס אנג'לס, ניו יורק, מיאמי, שיקגו, אטלנטה, בולטימור ודטרויט ביניהן. "אנחנו רוצים מגפיים על הקרקע", אומרת נטלי. "אנחנו רוצים שיהיו תוכניות. אנחנו רוצים שיהיו שותפויות תקשורת לאומיות שיכולות לעזור לנו. ואנחנו צריכים יותר מעורבות קהילתית, כי אנחנו מאמינים בזה מִישֶׁהוּ תמיד יודע משהו על נעדר".
מתי בסטייל ביקשה מהאחיות ווילסון תמונות שלהן לכלול בפרופיל Badass Women שלהן, נטלי שאלה אם הן יכולות לספק תמונות של אנשים שחורים שעדיין נעדרים במקום. "אנחנו צריכים להמשיך את השיחה על הפער בסיקור התקשורתי והסיוע מרשויות אכיפת החוק לגבי הנעדרים שלנו כי הם חברים יקרי ערך בקהילה שלנו. אנחנו לא יכולים לתת לסיפור הזה למות. אנחנו צריכים להמשיך להילחם למען הקבוצה חסרת הקול הזו".
העלונים במאמר זה מייצגים נשים שנמצאות שם, שדריקה ונטלי, בשם משפחותיהן, עדיין פועלות למצוא. הארגון שלהם תרם עד היום לסגירת כמעט 400 מקרים של נעדרים - מספר עצום וקטן להחריד בו זמנית.