למקרה שעוד לא שמת לב, איבון אורג'י זה מצחיק - כאילו, מצחיק מצחיק.
אפילו בעיצומה של אחת מתקופות הזמן הכי כאוטיות בהיסטוריה המודרנית, השחקנית עדיין מצליחה למצוא דרך להעלות חיוך על פניה (ושל כולם). בין אם זה עם הספיישל שלה ב-HBO אמא, עשיתי את זה! או לצייץ דרך כל שנאת מולי.
אבל אוהב או שונא את של אורג'י לֹא בָּטוּחַ אופי, המעריצים (כולל אני) היו מבולבלים לאחר הלמידה העונה החמישית של התוכנית יהיה האחרון שלו.
"אתה יודע, הקאסט הראשי ידע מלפני שגיליתם", היא אומרת לי בזום. "אז די ידענו להיכנס לקריאה בטבלה שזו ההתחלה של הסוף. אבל זה היה פרק מדהים בחיינו, בכנות".
כמובן, שאלתי את אורג'י יותר על איך היא מרגישה לגבי סיום הסדרה, ומה היא עושה ומה לא יודעת לגבי הגמר (עוד מעט נגיע לזה). אבל אל תחשוב - אפילו לא לשנייה אחת - שהיא לא חוגגת את כל מה שהיא השיגה בזמן התוכנית.
"בסוף השנה, השותף שלי לדירה ושני חברים נוספים שנמצאים בבועה שלנו, עשינו את לוחות החזון שלנו ואז עשינו את השמש שלנו והצדיעות לירח וקולים למה שהיה ומה שעתיד לבוא [עם קוקטייל חג אווז אפור]", אומר אורג'י, תוך שהוא משתף את זה אם אתה רוצה להכין אחד לעצמך, כל מה שאתה צריך זה קצת תה מתוק, פרוסקו, כוס וודקה ועוד אחד טעים מַרכִּיב. "אני לא אוהב דברים כבדים מדי, כי אני קל משקל, אבל היה בזה מיץ רימונים. אז הרגשתי שאני די בריאה - אתה יודע, אתה צריך לשקר לעצמך קצת לפעמים."
כאן, אורג'י נכנסת למה שגורם לה להיות עצבנית באמת מהחיים שאחרי לֹא בָּטוּחַ, הסיבה שהיא לא מפחדת להיות מפנקת כשזה מגיע ליופי, ועוד הרבה. בנוסף, היא מספרת לי למה צפייה בשידורים חוזרים של עולם אחר לעולם לא יזדקן - ואם ראית את התוכנית, אתה יודע שאין לשקר לגבי זה.
ברמה האישית, איך תסכם את 2020?
אה, אממ... אתה יודע, זה די מתוק כי היו לי הרבה אבני דרך בשנת 2020 שהיו פנומנליות. אבל יחד עם זאת, 2020 הייתה שריפה באשפה במובנים רבים אחרים. האם זה סיכום במילה אחת?
זה יכול להיות מה שאתה רוצה שזה יהיה!
אוקיי, איך אני מסכם את 2020? לְחַזֵר אַחֲרֵי. לפעמים צריך לקחת את הטוב עם הרעים והיו לנו הרבה רעים, אבל היו לנו גם הרבה [רגעים] טובים באמת. הוצאנו את דונלד טראמפ מתפקידו, קיבלתי מועמדות לאמי, היה לי קומדיה ספיישל של שעה ב-HBO, מולי קיבלה אהבה ו שונא [צחוק]. אז אתה חייב לקחת את הרע עם הטוב, משפחה.
הא! ראיינתי את עיסא ריי בקיץ 2020 והזכרתי את המועמדויות לאמי. אני זוכר שהיא אמרה שהיא אמרה לך, "האם זה מפצה על כל השנאה של מולי?" והיית כמו, "כן!"
[לִצְחוֹק]. היא הייתה כמו, "אתה טוב, אנחנו שמחים?!" והייתי כמו, "משפחה, טוויטר שחור צריך להירגע. תרגע קצת." אבל אתה יודע, אני מניח שזה מה שהופך את זה לבלתי נשכח, אז אלוהים יברך אותם. אנחנו צריכים שהאוהדים ישמרו אותנו על הרגליים לפעמים.
מה עשית בסוף השנה כדי להתאושש מכל מה שקרה ו לחגוג את הזכיות שלך?
חגגתי אותם בזמן אמת. הצלחתי לנסוע לקאבו לכמה שבועות עם כמה חברים לפני שהמגיפה הפכה ממש פזיזה. ואז עם האמי, זה היה עצוב כי צילמתי באטלנטה באותו זמן וכל השאר היו באל.איי. אז במהלך ערב האמי, צפיתי בהם באצטדיון, והייתי כמו, "אה, אז אתה פשוט הולך להשכיר אצטדיון? בסדר, מגניב, מגניב, מגניב - הבוס זז, עיסא!" אבל הצלחתי לערוך מסיבה קטנה על הגג באטלנטה, מרוחקת חברתית. זה היה רק מצב קטן. אז, אתה יודע, אתה יכול למצוא כיסים קטנים [של שמחה].
בין עבודה לעבודה, אילו שגרות יופי את דוחסת? יש מוצרים שאתה אוהב?
עבורי, עיסויים בערב שישי הם סטנדרטיים - שעתיים. כאילו, קום לכאן, אני לא משחק איתם. אני גם אוהב אמבטיות. חבר שלי לובי ליצנית אותי כי אני עושה אמבטיות של שלוש שעות, והיא אומרת, "אמבטיות של שלוש שעות? מה אתה עושה שם?!" ואני כמו, "אני לא יודע! יש לי טלוויזיה, אז אני רואה סרט, רואה דרשה - משהו! המים נשארים חמים." טיפול עצמי הוא דבר גדול עבורי. אני גם אוהב טיפול פנים טוב בבית, במיוחד עכשיו כשאנחנו מצלמים. אז בין הצילומים ובין הימים שבהם אנחנו על הסט, אני אוהב את שלי פיל שיכור מוצרים - אני אוהב אותם. ה טיפול פנים לתינוק כל כך קלאץ'. גם אני משתמש הרבה במוצרי Bolden. אני אוהב אותם שמן וניל, וואו! שמתי את הכל. גם עכשיו כשאנחנו בבית, אני אשפריץ בושם רק כדי להיות בבית. כאילו, אני יודע שאני לא הולך לשום מקום, ואני יודע שזה ה"בושם הטוב", אבל בשביל מה אני שומר אותו? אני חייב להריח אותי, אז אני הולך להריח מדהים.
חחחח!
אתה יודע מה אני אומר? אולי אני אפתח או אפתה מישהו - אולי הדוור יעביר חבילה ויהיה כמו, "הו, אתה מריח טוב!" אז אני יכול לקבל מחמאה! אבל גם אם זה לא יקרה, אני הולכת להחמיא לעצמי ולהשתמש במוצרים הטובים שלי.
כלומר, שמתי בושם לפני השינה אז אני לגמרי מרגישה אותך עם זה.
גם אני! לפעמים אני מרסס את הסדינים. יש לי את זה ציפית סאטן בליסי אני ארסס את זה. ג'קי איינה, אני אוהב אותה Forvr Mood נרות. אני מדליק אותם לפני שאני הולך לישון. קבעתי מצב רוח שלם, וזה יהיה רק אני, אני ואני. שיהיה לי לילה טוב. אז בעל לעתיד יקר, איפה שלא תהיה, זה יכול להיות שלך, אבל אתה מזייף.
מה התקוות שלך לשנה זו? ממה אתה הכי מתרגש?
ובכן, דבר אחד שאני מאוד מתרגש ממנו הוא הספר שלי יוצא. זה אפילו לא תקע חסר בושה, זה מה שזה. עבדתי על הדבר הזה - אי פעם עבדת על משהו כל כך הרבה זמן וכל כך קשה ואתה כל כך אוהב את זה ואתה כמו, "אני לא יכול לחכות שזה יירד?"
כן!
מעולם לא ילדתי תינוק של אף אחד, אבל אני מדמיינת אמהות עתידיות בהריון, כשהן מגיעות לשבוע ה-38 הזה סימן, והם כמו, "אוי, התינוק הזה חייב לבוא, אני חייב לראות את הפנים שלך." ככה אני כרגע עם זה סֵפֶר. אני פשוט כל כך מתרגש. השקעתי בזה כל כך הרבה, כאילו אוהו. זה הרגע הזה שבו אתה כאילו, "עכשיו זה ישוחרר לעולם ולכולם תהיה דעה על זה." אבל אני חושב שזה הולך להיות טוב, כי אני חושב שזה טוב! אז אני מאוד מתרגש מזה. ואני בטוח ששמעת את החדשות, לֹא בָּטוּחַ מסתיימת.
בדיוק התכוונתי לשאול על זה, אבל מאז שהעלית את זה, אתה יודע את זה גיף של פנטזיה? זו שבה היא עוזבת את הבמה והיא בוכה והיסטרית. זה מה שצייצתי כששמעתי את החדשות. אז איך אתה מרגיש עם סיום ההצגה?
הא! כֵּן. כלומר, הכותבים לא הכשילו אותנו בארבע העונות האחרונות אז אני יכול רק לדמיין מה קורה עם הקבוצה: עיסא, לורנס, מולי. אני מחכה לתסריטים האלה בדיוק כמו שכולכם מחכים שנחזור. כי אני כמו, "אוי, איך נשלח מהבית?" אני, למשל, יודע שאני עצבני לקראת הדבר הבא, כי היה לי דבר כל כך טוב. זה כמו מערכת היחסים הזאת שאתה לא רוצה לעזוב. יש לנו בית כל כך טוב ב-HBO, יש לנו קריאייטיבים כל כך טובים בחדר הסופר ובמאים. הרף הוגדר כל כך גבוה עבור הפרויקט הבא שלי אשר יהיה. ואני לא מתכוון למהר לזה, כי אני רוצה את אותה רמה של שמחה להיכנס לעבודה כל יום.
ההצגה הזו הייתה באמת החסד המציל של כולם. זו הופעה כל כך פנטסטית, ואנחנו הולכים לפספס אותה. קשה בדור הזה באמת להשפיע לאורך זמן, כי כל כך הרבה יוצא כל הזמן ותשומת הלב של האנשים נמצאת בכל מקום.אבל אני חושב שעוד 20 שנה מהיום - איך שאנחנו צופים בטלוויזיה אז - אנחנו הולכים להראות את זה לילדים שלנו ונהיה כמו, "מה אתה יודע על לֹא בָּטוּחַ?"
הִיסטֵרִי! אתה לא יודע כלום על לֹא בָּטוּחַ!
בְּדִיוּק! אבל אם כבר מדברים על זה, חלה התעוררות מחודשת של כמה מהתוכניות האייקוניות האלה שרבים מאיתנו גדלנו עליהן. האם צפית מחדש במשהו בתקופה הזו?
כן, עולם אחר נשאר בבית הזה. פרק החתונה הזה.
מותק, בבקשה. מותק, בבקשה.
אף פעם לא מזדקן. ואני חושב שלראות את היחסים של דוויין וויטלי - זה לא משקף את מערכת היחסים של עיסא וג'יי [לורנס על לֹא בָּטוּחַ]. אבל אתה בהחלט אומר, "יו, אהבה שחורה הייתה בטלוויזיה בדרכים כה נפלאות במשך דורות, ואתה אוהב לראות אותה."
בהחלט. אז השאלה האחרונה שלי אליך היא, איזה לקח לדעתך העולם למד משנת 2020 ויישם בהמשך?
אני מקווה שהעולם למד שאנחנו חזקים יותר ביחד. אני בטוח ששמעתם את זה בעבר, אבל 2020 והבסה של נגיף הקורונה הוא הפרויקט הקבוצתי הזה, ולא כולם עושים את שלהם. זה כמו יו, זה הפרויקט של יריד המדע וחלק מהאנשים בוחרים להתבטל. אנחנו לעולם לא נעבור אם תבטל את הסכמתך. זה רק בבלימת הנגיף, אבל אני חושב גם מבחינה אנושית. אני חושב שזה כל כך מעניין איך יש לך הרבה אנשים שהם - מכל סיבה שהיא - פשוט מבינים את הפער הגזעי שיש באמריקה והם נראים ביראת כבוד ומזועזעים. וזה כאילו, איפה הייתם? כי זה קרה היה אמריקה. אתה רואה ציטוטים שהם כמו, "זה לא האמריקאי שאנחנו מכירים", ואני כמו, "ובכן, איזו אמריקה הכרת?" כי זו אמריקה שהרבה אנשים הכירו, ואין יותר מסתור יותר. אתה יכול להסתובב ולפנות אל הקיר אם אתה רוצה, אבל אין מנוס ממה שקורה. וחלפו הימים שבהם אתה יכול להעלים עין. אז אני מקווה שהאמפתיה שנחוצה, וזו נחוצה, כדי לשנות את הגישה שלנו נכנסת לתמונה.
