4:50 בבוקר התעוררתי כבר מאוחר ליום ההופעות הארוך ביותר שלי. הייתי מותש, חלקית משינוי הזמן (דילגתי על בית הספר באוניברסיטת איווה סטייט במערב התיכון כדי לעבוד ב-NYFW), ובחלקו מהלילה הקודם, כשהייתי צריך למצוא מקום חדש לישון בו.
בלילה הקודם הייתי בעבודה עד 23:00. עוזרים בהכנת שקיות מתנה לאורחי המופע של BCBGMAXAZRIA, וכן על ידי בזמן שסיימתי לעבוד והגעתי לדירה של חברה שלי, היא נרדמה עליי ולא פתחה את דלת. נשארתי לשבת מחוץ לדירתה עם כל המזוודות שלי. למרבה המזל, ראיתי שעמיתי לעבודה בסנאפצ'ט עדיין במשרד, אז שלחתי לה הודעה וביקשתי להישאר איתה, ובמתוק, היא נתנה לי. כמה דמעות ונסיעה אחת ב-Uber של 70 דולר מאוחר יותר, פגעתי בכרית ב-2 בלילה.
5:30 בבוקר רצתי ל-CVS הקרוב ביותר כי הוא פתוח סופר מוקדם, וידעתי שלא אוכל לאכול לשארית היום. תפסתי חטיף גרנולה ותפוח, ואז פניתי לרכבת התחתית (ועצרתי רחוק מדי, כמובן).
6:05 בבוקר לבסוף הגעתי ל-Skylark, שם תהיה המופע של BCBGMAXAZRIA בעוד כארבע שעות. איחרתי מעט והתבאסתי, אבל הגעתי לשם. מכיוון שהייתי מתמחה ביחסי ציבור ב-BCBG בקיץ שלפני כן, שמו אותי בחזית כדי לבדוק אנשים בכניסה - מה שהיה משעמם לעזאזל.
7 בבוקר. הבוס שלי ניגש לבסוף ושאל, "אתה באמת רוצה לעבוד על זה?" היא הציעה לי עבודה לעזור לצוות מאחורי הקלעים עם מסדי עיתונאים והתנצחויות מפורסמות, שאליו אמרתי, "לעזאזל, אחי!"
המשימה החדשה שלי הייתה ללוות את כל הסלבריטאים בשורה הראשונה שלנו דרך העיתונות ולמקומות שלהם. המפורסמים הגיעו ב-8 בבוקר, אז ברגע שהגעתי אל מאחורי הקלעים, עודכנו מי מגיע.
8 בבוקר ואז הסלבריטאים התחילו להגיע. המפורסמת הראשונה שלי הייתה אנט מהנדרו מהתוכנית האמריקאיםהייתי אמור לאסוף אותה מהמכונית שלה ב-8 בבוקר מול הסקיילארק, אבל כשהגעתי לנסיעה שלה, היא לא הייתה באוטו.
8:30 בבוקר. רצתי בחזרה דרך הבניין ולמרבה המזל מצאתי אותה מחוץ לחדר מסיבת העיתונאים, והכל היה בסדר. (גיליתי מאוחר יותר שהיא יצאה בסוף הבלוק כי התנועה הייתה כל כך גרועה והיא נהייתה חסרת סבלנות - אני לא מאשים אותה.)
9:30 בבוקר. מצאתי את המפורסמת השנייה שלי, אלכסנדרה ריצ'רדס (אחת מבנותיו של קית' ריצ'רדס), ועזרתי לה לשבת בשורה הראשונה.
9:45 בבוקר חיפשתי מושב לעצמי, כי הם אמרו למתמחים שפעם ישבנו את המפורסמים שלנו למטה, נוכל למצוא מושב בכל מקום בקהל - רק לא בשורה הראשונה, וזה יפה מובן.
9:55 בבוקר כמובן שממש לא הצלחתי למצוא מושב פתוח מעבר לשורה הראשונה.
10 בבוקר. הדבר הבא שידעתי, מעדתי ליד המסלול ואנשים ניגשו אליי וצעקו, "איפה אתה אמור להיות יְשִׁיבָה?" ילדה אחת אמרה, "אין לנו זמן לזה!" והושיב אותי בשורה הראשונה, ממש ליד זה של קית' ריצ'רדס בַּת. ידעתי בוודאות שאני לא אמור להיות שם, אבל זה מה שהיה.
10:05 בבוקר אלכסנדרה ריצ'רדס אמרה לי שהמגפיים שלי בגובה הירך היו חמודים. השבתי, "תודה! הם מ-DSW!" קצת יותר מדי נלהב. המופע התחיל.
10:20 בבוקר ההופעה הסתיימה באותה מהירות שהתחילה, וכולנו קמים. ליוויתי את המפורסמים שלי החוצה כדי שיוכלו להגיע להופעות הבאות שלהם.
10:30 AM. כולם התחילו לצלם מאחורי הקלעים ולברך את מקס עזריה ואשתו לובוב.
11 בבוקר. הייתה לי הופעה נוספת בארבע אחר הצהריים, אז עזבתי את ה-Skylark עם קצת זמן להרוג והלכתי לסוהו בחיפוש אחר בית קפה.
12:00 מצאתי סטארבקס ונכנסתי להטעין את הטלפון שלי, לאכול ארוחת צהריים ולשחרר את הדחיסת. ישבתי על הטלפון שלי וידאתי שאני יודע את השעה המדויקת שאני צריך להיות במקום הבא וכיצד להגיע לשם.
15:20 הגעתי למקום של אדם סלמן 20 דקות מוקדם יותר. זו מופע הרבה יותר אינטימי, אז לא הייתי צריך להיות שם שעות לפני הזמן כדי להתכונן. ובכל זאת, רציתי להיות מוקדם. אחת מאחיותיי בחברותא עבדה בייעוץ יחסי ציבור, אז היא ואני התחלנו לשוחח ולהתעדכן.
3:30 pm. אחותי בחברותא הכירה לי את הבוס שלה, שהוביל אותי דרך טבלת הישיבה ומי עומד לשבת איפה.
15:45 הגעתי לכניסה לעבודה צ'ק-אין עם עוד שלושה מתמחים בייעוץ יחסי ציבור ואנחנו מתחילים להגדיר את טבלאות הישיבה על כיסאות מסביב למסלול. לאט לאט אנשים מתחילים להיכנס. ליווינו את הדוגמניות מאחור כשהן הגיעו. לא הורשו להרבה אנשים להיכנס מאחור, אז החלטתי להישאר מקדימה במשך רוב ההופעה.
4 בצהריים. ליוויתי מיס יוניברס לשעבר וג'ואי באדא$$ למקומות שלהם.
16:30 אחת המתמחות האחרות כל הזמן ניסתה לגרום לאיש אבטחה לתת לה מאחורי הקלעים לצלם. הוא כל הזמן אמר, "ממש לא. אתה רק מתמחה. אתה לא יכול לחזור לשם." עם זאת, היא ניסתה לתת לו תירוצים שנעו בין "אבל אני בעצם בלוגרית!" ל"אני צריך להשיג את מטען הטלפון שלי."
17:00 המתמחה נכנע לבסוף. המופע התחיל.
17:25 ההופעה הסתיימה, וסוף סוף הגעתי אל מאחורי הקלעים כדי לקבל מטען ממישהו אחר - המטען שלי הפסיק לעבוד - ולצלם כמה תמונות שלאחר המופע.
17:45 הייתה אפטר פארטי איפשהו בקרבת מקום, אז חלק מהמתמחים עזבו כדי לעבוד בזה, אבל אני לא. זה היה יום קדחתני, הייתי ער כבר כמעט 14 שעות, והייתי ער רעב.
7 בערב. אחד המתמחים האחרים ואני אכלנו ארוחת ערב בגריניץ' וילג' ליד מקום המופע.
21:15 חזרתי לדירה של חבר שלי באפר ווסט סייד וחושב על כל מה שקרה. החלטתי שאני לגמרי אעשה את זה שוב. במקור רציתי לעשות את זה כי אני אוהב את ההמולה של ניו יורק, אבל לראות את האומנות המדהימה של הבגדים ולראות אמנים מציירים על מורכב תפצה היה מרגש ומעורר השראה יותר ממה שיכולתי לדמיין אי פעם.
כולם היו לחוצים וכועסים לפעמים, אבל זה הכל חלק מהאנרגיה. וכשיש לך שנייה להבין, הו, זו תצוגת אופנה ממש מגניבה, או הו, זה באמת מדהים מה שאנחנו מרכיבים, זה שווה הכל.
21:20 התעלפתי.
