עברו כמעט שלושה עשורים מאז שגרי האליוול-הורנר התפוצצה ללבבות ולמוחות עם שיערה האדום להבה ורומפרית הנצנצים המנצנצת בקליפ הספייס גירלז עבור "Wannabe." מאז, היו גרי אמן הסולו, מפגשים מרובים של ספייס גירלז, ולאחרונה, תפקידה הלא רשמי כגברת הראשונה של F1 בלהיט הבורח של נטפליקס פורמולה 1: סע כדי לשרוד. (בעלה הוא כריסטיאן הורנר, מנהל הצוות של צוות רד בול פורמולה 1 לכל מי שלא מכיר.) קורות החיים שלה ממשיך: האליוול-הורנר כתבה סדרה של ספרי ילדים, אוגניה לבנדר, ב-2008, וספר זיכרונות ב-1999, אם רק. הפרויקט הספרותי האחרון שלה רוזי פרוסט ומלכת הבז (יצא מחר), לקחה את הספייס גירל שכולנו מכירים ואוהבים למקום שמעולם לא הייתה בו: כתיבה מלאה, באורך רומן, שמשלבת את התשוקות שלה עם הגישה החצופה החותכת שלה.

"כתיבה היא הדבר היחיד שבו אתה יכול לשלוט ולהחליט. אז אני אוהב את זה מסיבה זו", אומר האליוול-הורנר. אבל זה לא עוד פרויקט יוהרה של סלבריטאים. האליוול-הורנר בודקת את שמות סי.ס לואיס כהשראה ומזכירה לי שהיא למדה ספרות אנגלית וגם תיאטרון לפני ספייס גירלז. והיא יצרה את הספר הזה מתוך מחשבה על מסר מאוד ספציפי. זה משלב את ההיסטוריה של טיודור עם מיתוס ופנטזיה, כל הזמן, ומציג לקוראים צעירים סוג אחר של גיבור. תחשוב על זה בתור Girl Power 2.0. "כבר עשיתי ספרי ילדים צעירים יותר בעבר וחשבתי,

click fraud protection
אתה יודע מה? לא היה נחמד אם לעולם היה גיבור חדש, מישהו שכולכם יכולים להזדהות איתו שהיה ממש רענן ורגיל ולא מושלם?"

כמובן, מעריצי הספייס גירלז הולכים לסרוק את הדפים לאיתור התייחסויות לג'ינג'ר וכו'. לא צריך הרבה כדי לזהות את קווי הדמיון בין פרוסט למחבר. "כלומר, ברור שצבע השיער", אומרת האליוול-הורנר, צוחקת כשהיא מתארת ​​כל תכונות אופי משותפות לא כל כך מקריות. "אבל מה שאני אוהב ברוזי זה שאני חושב שהיא אנחנו. היא אנחנו הגולמיים והפגיעים שלא יודעים את הדרך ואז צריך למצוא את האומץ שמעולם לא ידעה שיש לה. וכולנו מרגישים כך בזמנים שונים".

לגבי קמיעות פיקנטיות אחרות? האליוול אומרת שהיא לא יכלה לֹא תעשה את זה. "אי אפשר להתאפק", היא אומרת על חבריה המפורסמים שהשפיעו על צוות הדמויות הקשוח של הספר. "אתה יודע מה זה מגפי? הם תמיד, כאילו, סופגים. אתה לוקח מרכיבים של דברים שונים. מישהו שאל אותי את זה ואמר, 'אה, יש שם איזו ספייס גירל?' ואני הייתי כמו, 'למעשה, יש קצת מפחיד ויוקרתי, בעצם'".

שמלת היוניון ג'ק האיקונית של ג'ינג'ר ספייס כמעט לא קרה

האליוול-הורנר נעזר גם ברוח בלתי צפויה. למרות שהיא נולדה בווטפורד, אנגליה, והיתה לה מה שנראה כמו חינוך בריטי במהותו, בית ספר לבנות והכל, היא אומרת שהמהות של פרוסט היא - חכו לזה - אמריקאי.

"אמריקה נתנה לי את ההרגשה שהכל אפשרי", משתפת האליוול-הורנר. "כשאמא שלי הייתה בעבודה, היא התפרנסה. הייתי בבית, למדתי על הכוח של 'אתה יכול לעשות את זה', בין אם זה היה [על ידי] צוות, אם זה היה המלאכיות של צארלי, בין אם זה היה סילבסטר סטאלון סַלעִי, ו בני הזוג וולטון."

ובכל זאת, אן בולין היא דמות מרכזית, והאליוול-הורנר רוצה צדק למלך הלא מובן. "מה קורה אם אנו אנושיים את האישה הזו? היא הייתה בת 30 ומשהו והייתה לה בת צעירה והיא הוצאה להורג והיא נאלצה לעזוב את הילד הזה." והתפאורה, לאי בלודסטון, למרות שהוא לא אמיתי, יש נוף בריטי ללא ספק, עד הפנימיות שלו ושופע, מלא בעלי חיים יערות.

כיסוי רוזי פרוסט

דרך ארץ

האליוול-הורנר ממשיכה ומסבירה כי כן, הספר יימצא מבחינה טכנית אצל המבוגר הצעיר מדור, אבל היא יצאה ליצור רומן שכל אחד ואחד יכולים ללכת לאיבוד, הכל תוך כדי מציאת עצמם. "זו הפעם הראשונה שאני כותב רומן מעמיק וזה היה הדבר הכי קשה שעשיתי אי פעם. רציתי ליצור סיפור מלא הרפתקאות ולב לקורא הסרבן ולכל גיל", היא מסבירה. "אם [מבוגר ירים] את זה, [הם] יוציאו מזה משהו. אם מישהו צעיר יותר עושה זאת, נהדר. זה לכולם. ויש בזה עומק, אבל גם יש בזה קצב מהיר. אני חושבת שאלו סוגי הסיפורים הטובים ביותר." (היא מתכננת שזו תהיה טרילוגיה, לכל המעריצים שלא יכולים לקבל מספיק.)

בתה המתבגרת עדיין לא קראה אותו, אבל כבר השפיעה עליו. "כל הילדים שלך, הם פשוט המבקרים הגרועים ביותר. הם כמו גלגול עיניים. זה לא משנה אם תזכה בגלובוס הזהב, הם הולכים לגלגל עיניים. אתה יודע למה אני מתכוון?" האליוול-הורנר אומר. "בדיחה אחת שם על גואטמלה וגוואקמולי, זו הבדיחה [של הבת שלי]. זו הבדיחה של בלבל. אבל היא אומרת, 'אמא, אני אקרא את זה כשיצא לאור'".

אנחנו מקבלים מפגש ספייס גירלז - וויקטוריה בקהאם מעורבת

למרות שהכתיבה היא המוקד שלה כרגע, למעריצים שחיפשו למוזיקה חדשה מהאליוול-הורנר יש עוד יותר סיבות להרים את הספר. עותקים של רוזי פרוסט כוללים קוד QR מיוחד שמביא את הקוראים לשתי רצועות חדשות, האלקטרו-פופ "Ghost in the House" והבלדה לפסנתר-פורוורד "Beautiful Life".

"קניתי את הספר הזה בשביל הבן שלי, הוא [בן 6], והיה שיר מאחור וחשבתי, זה רעיון כל כך טוב", אומרת האליוול-הורנר על ההשראה שלה. "חשבתי, ובכן, למה שלא תשים קצת מוזיקה על הספר שלך? אז, יש מוזיקה בספר. אני חושב שאתה ממש תאהב את זה. זה היה סוג ממש נחמד של שיר סנטימנטלי".

ומה לגבי עוד מהאלטר-אגו שלה? עוד בקיץ 2022, שותפה ספייס גירל מלאני סי. (ספורטיבי, אבל ידעת את זה) שיתפו שהצוות מאחורי סדרת האמי זוכת האמי של נטפליקס, מייקל ג'ורדן, הריקוד האחרון, היה בשלבי התחלה של סרט תיעודי של ספייס גירלז. האליוול-הורנר ממהרת לומר שעם שני ספרים נוספים באופק, עדיין לא היו לה עדכונים על המסמך.

"כשמשהו קורה, אני לגמרי שקוע בו. אז, כשאני בתוכו, אני בתוכו. זה ראוי לתשומת לב מוחלטת של 100 אחוז. כרגע, אני כמו, 'הספר הזה הוא תינוק'. זה כמו מבוגר צעיר שצריך ללכת לאוניברסיטה״. אני מסדר רוזי לצאת מהדלת אל העולם", היא אומרת על איזון הכתיבה עם חובותיה כג'ינג'ר. "אם וכאשר יקרה משהו [עם הסרט התיעודי], אני ב-100 אחוז. אני לא יכול לחכות. אבל כרגע, [הספר] הוא זה".

לגבי השתתפותה ב סע כדי לשרוד, האליוול-הורנר קשוחה על הופעותיה הנדירות, אך תמיד רצויות. "אני נכנסת בתור אולי המטריארך שאומרת, 'קדימה!'", היא אומרת על מקומה בין הצמיגים הצורחים והאקשן המהיר. "איך אני אגיד את זה... ילדים גדולים והצעצועים שלהם? זו קצת פרספקטיבה".

עם זאת, היא פותחת את דעתה על השינוי הלא כל כך עדין שלה מבחינה אופנתית. היא התחמקה משמלות המיני הפטריוטיות שלה ומגוזי הקריסטל של פעם למראה צנום יותר עכשיו, גם על מסלול המרוצים וגם מחוצה לו. התלבושות הלבנות שלה יוצרות נוכחות מלאכית ללא ספק בין הכאוס של המירוצים והאגו הגדול מהחיים שמלווים כמה מהנהגים בתוכנית.

"אני זוכרת שהלכתי מספייס גירלז לסולו והייתי ממש תקועה. אני חושבת שזה היה ג'ורג' מייקל, הוא בערך לקח אותי וקנה את הז'קט הראשון שלי בארמני", היא מסבירה. "הבחירה שלי הייתה תמיד אודרי [הפבורן], אבל תמיד הייתי בשחור. זה פשוט הרגיש בטוח. וחשבתי, אני רוצה חופש. אני רוצה להרגיש אנרגיה ממה שאני לובשת. ואז חשבתי, הו, האם אני יכול לחקות משהו שהוא פשוט טרי וקל, זה פשוט, אלגנטי בפשטות."

זה מה שהוציא את הכל הלבן, מחולצות צווארון ועד מעילים זורמים.

"ממש נהניתי ללבוש לבן. הסתכלתי לאורך הדורות. לבשתי לבן הרבה. ככל שלבשתי את זה יותר, חשבתי, 'אה בעצם, זה כל כך קל. הכל תואם.' אז, זה סוג של פלטה, לוח בסיס. עשיתי את זה כבר כמה שנים ואז כולם ממשיכים להגיב. זה באמת מעניין איך כולם מגיבים על זה. כשלבשתי שחור כל הזמן, אף אחד לא אמר מילה".

לגבי העבר האופנתי הצבעוני יותר שלה, האליוול-הורנר יודעת שג'ינג'ר ספייס היא חביבת ליל כל הקדושים - והיא לא יכולה לקבל מספיק. "אני בהחלט מחמיא", היא אומרת כשראתה שחזורים של ארון הביצועים האיקוני שלה. "אני אוהב את זה כשאנשים שולחים לי את זה. אני כמו, 'פנטסטי. מַברִיק.' זה נחמד. מחמיא מאוד".