בצומת לאבלייס שנקראת המוזרה ממש מחוץ לפירנצה, אלבמה יושבת שנות ה-40 צנועות בית חווה בסגנון שהבעלים שלו הוא אחת הרשויות המובילות בעיצוב איטי ובר קיימא אופנה.
כמייסד ומנהל קריאייטיב של אלבמה צ'אנין, נטלי חנין הדגישה את החשיבות של מעגליות באופנה והשקעה במקומי כבר למעלה משני עשורים (הרבה לפני שהיה באופנה לעשות זאת). בתחילת שנות ה-2000, בעוד אופנה מהירה הייתה במגמת עלייה, חנין חזרה לעיר הולדתה לאחר שנים של נסיעות לחו"ל כמעצבת תלבושות וסטייליסטית. היא עבדה על סרט תיעודי קצר על תעשיית הטקסטיל ששגשגה פעם באזור ועל המוניטין שלה בעבודות יד של "אמנויות חיות", כמו תפירה ואומנות.
קרדיט: רין אלן
קרדיט: רין אלן
המותג Alabama Chanin בעצם נולד אז. צ'אנין הוציא מודעה בעיתון כדי לגייס תופרים מקומיים ועד מהרה הלך לייצור חולצות טריקו באמצעות ג'רסי כותנה ממוחזר, בד שגדל ומפותח במקום. פרויקט התשוקה המריא, ובסופו של דבר הפך לאוסף מלא.
קשורים: למה כל כך הרבה סלבריטאים חיים בבתים לבנים?
צ'אנין הגיע ב- שבוע האופנה בניו יורק הסצנה בפברואר 2001 והציגה מצגת במלון צ'לסי המפורסם בניו יורק. עד מהרה נמכרו המעילים, השמלות והחולצות המחוכים הרקומות בעבודת יד של צ'אנין בבארני ובקמעונאים יוקרתיים אחרים. הקו היה מכוסה בספרי אופנה מובילים, וצ'אנין המשיכה להיות פיינליסטית פעמיים בקרן CFDA/Vogue Fashion.
קרדיט: רין אלן
על ידי שיתוף פעולה עם מעצבים ויצרנים מקומיים אחרים, חנין עזרה להחיות את פינת העולם שלה. ההסברה דמוית התמנון שלה כוללת כעת מפעל עצמאי (הנקרא The Factory), המשמש כסטודיו שלה והחטיבה המכונה של העסק שלה. לפני ה-COVID, בית הקפה המפעל, השוכן באותו חלל, היה פתוח לארוחות צהריים מחווה לשולחן ולבראנץ'. כעת המסעדה זמינה לאירועים מיוחדים, כמו ארוחת ערב באפריל לתמיכה Project Threadways - ארגון ללא מטרות רווח שהוקם על ידי צ'אנין המוקדש לפריקת ההיסטוריה המסובכת של ייצור טקסטיל באזור ומחוצה לו.
בנוסף, חנין פותחת בקיץ את חנות אלבמה צ'אנין הראשונה שלה בפירנצה, ומשתחררת רקמה: חוטים וסיפורים מאלבמה צ'אנין ומבית הספר לעשייה באוקטובר הקרוב, והוא בעיצומו של תכנון ספר הבישול של The Factory Café. "אני פשוט אוהב את האנשים שלי", אומר חנין שממהר לחלק המלצות על כל דבר, החל מקמח מלאכותי וביסקוויטים ועד לאולפני הקלטות מקומיים.
אלבמה צ'אנין מוצא
מימין: כל התמונות באדיבות אלבמה צ'אנין.
קנה את אלה ועוד ב alabamachanin.com.
בחזרה לבית ההוא: חאנין שיפצה לאחרונה את המטבח שלה, משימה של עשור שדרשה מקורות מספקים וספקים אמריקאים. "הרצפה היא מהמחצבה הזו שנמצאת רק 30 מייל מכאן. זו אותה מחצבה שממנה הגיעה אבן הגיר לבניין האמפייר סטייט", היא אומרת. "חומרת הארון היא מהמקום הזה בג'ורג'יה. כמעט הכל מיוצר באמריקה וזה די קשה לעשות. לקח הרבה זמן להבין את זה וזה היה ממש כיף".
קרדיט: רין אלן
המטבח הוא המקום שבו צ'אנין מציגה גם את קולקציית כלי הבית האחרונה שלה עם בסיס סן פרנסיסקו הית' קרמיקה. במשך 10 השנים האחרונות לערך, צ'אנין לקחה את עיצובי רקמת האפליקציות שלה והחילה אותם על אוסף הצלחות, הספלים וכדומה מזוגגים. "כל צלחת נחרטת ביד, בדיוק כמו שאנחנו תופרים ביד", אומר חנין.
בסלון, שמיכת אפס פסולת מקשטת את הספה, ויותר מדי ספרים מכדי לספור את הקירות. צ'וצ'קס ממסעותיה פזורים לכל אורכה. בדיון על ההיקף והכדאיות של השפעתה בהווה ובעתיד, חנין קורא לפולקי חוכמת סבתה, "אם ירצה האדון הטוב והנחל לא יעלה", אומר חנין בקול לִצְחוֹק. "היא תמיד אהבה להגיד את זה".